יצירתו השירית של המשורר יאיר בן־חיים בספרו החדש, “חֶמְדָּתִי”, ראוייה  מאין כמותה. את ייחוד כתיבתו ניתן היה לזהות בשני ספרי שיריו המובחרים והייחודיים, “דוֹרֵשִׁירָה” (2013), “להשתגע באמצע היום” (2015).

​

ספר השירה 'חֶמְדָּתִי' מחולק לשישה שערים והוא מהווה קטלוג ביוגרפי מרוכז וחושפני המבטא תמונות  וסיטואציות בתחנות חייו של המשורר יאיר בן־חיים, מילדותו ועד היום. השירים מבטאים את "האני השר", "האני החברתי"  "האני מאמין" ובעיקר "האני הקיומי". הספר מוקדש לרעיית המשורר חמדה בן־חיים והוא נפתח בפרק הראשון עם שירים המתארים מערכת יחסים שׁוֹבַת לב.

​

שירתו מצטיינת גם בייחוד נוסף, בבנייתן של תבניות פרוזודיות ייחודיות וחד פעמיות, שיהא בכוחן לתמוך במשמעויות הקיומיות. וכיוון שהן נבנות בנועזות דווקא על רקע שבירת הסדירות הפרוזודית הנהוגה היום, הרי שהן גם מעניקות מיקצב מיוחד לשירים, וגם תומכות בחוויתו של הקורא. כך, למשל, נבנית חריזה פנימית, או חריזה מקבילה, ואף חריזה מפתיעה, במקומות בלתי צפויים, כמו גם מבנים של טורי שיר ויחסי טורים בלתי שגורים, שגם הם מעצימים את החוויה הריגשית והאינטלקטואלית של הקורא.

​

​

מתוך רשימה של חוקרת הספרות אַרְנָה גולן,

שפורסמה באתר 'יקום תרבות'.  לקריאת הרשימה במלואה לחצו כאן.

​