'המעבר מן הלא-כלום אל החמדה'

על שלושת ספריו של המשורר יאיר בן־חיים בהוצאת 'חדרים': 'דורשירה' 2013, 'להשתגע באמצע היום', 2015, 'חמדתי' 2018.

​

המעבר מספר לספר מגלה לנו תהליך רוחני סוחף.

כנראה הכול קורה בחיים באמצע, באמצע הדברים, באמצע החיים...באמצע היום.

זה לא קורה בהתחלה, זה לא קורה בסוף, זה קורה באמצע. והנה הכול קורה לנו בספר שיריו של יאיר באמצע המילים, באמצע השירה...באמצעות השירה.

אנו מחכים למצוא בשירה מובן לדברים, אמת פנימית שתחבר בין חלקי המציאות, אור פנימי לחוויות שנראות חסות פשר. אבל יש שירה, שרוצה לפרושׂ את הלא מובן, לחבּק את כל הדברים האקראיים, את היציאה מסדר הזמנים, להעמיד בפנינו באמצע העולם, בלב חיינו, קרוסלה מטורפת של חוסר-ודאות וניכּור.

יאיר בן חיים מנסה להציץ בחוסר אונים אל נסתרות העולם – והוא מוצא עצמו צועק ברבים את כל הזרות והלא מובן והיוצא מגדר הרגיל: בשלב מסוים הוא אף אומר, שהוא כותב לא משום שהוא מבטא את עצמו, אלא כאדם אחר:

בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַהֶבְדֵּל. / זֹאת אֶפְשָׁרוּת זְמִינָה לְכָל בַּר־דַּעַת. / לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר.

עַכְשָׁו, יוֹתֵר קַל וְנוֹחַ לִי לִבְחֹר / לְהִשְׁתַּגֵּע בְּאֶמְצַע  הַיּוֹם /  וְלִזְנֹחַ אֶת הַדַּעַת לַאֲנָחוֹת.

– השיר שנמצא על גב הכריכה, כמוטו המצביע על הכיוון ועל הדרך (ובעצם אובדן הדרך)...

שירה זו אינה מנסה למצוא מרגוע לחיבוטי הנפש באמצעות אמירות כוללות או באמצעות הארה תבונית. יאיר בן חיים בורא מיתוס חדש, מתוך שלל אביזרים פרטים של המציאות הכאוטית – וכאן הוא רוצה, שנמצא ראי לנפש האדם.